תוכניות הכשרה ולמידה ב "עיר חינוך ": המפתח ליצירת שפה משותפת

Transcription

1 מתודולוגיה תוכניות הכשרה ולמידה ב "עיר חינוך ": המפתח ליצירת שפה משותפת רויטל יהלום

2 " טוב שיש תכלית למסע. אולם המסע הוא שחשוב, בתכליתו של דבר " אורסולה לה גווין, סופרת I D E C 2 C i t y 2

3 חתפמ תולימ תוכן מילות מפתח בסוף מאמר זה מילות מפתח 3 בסוף מאמר זה 3 לשם מה הכשרה, ב עיר חינוך? 4 הכשרות לאוכלוסיות מיוחדות ב עיר חינוך 18 שימו לב: שתי טעויות נפוצות בבניית תהליכי הכשרה ב עיר חינוך 24 לקראת סיום: שאלות ודילמות נפוצות בבניית תוכניות הכשרה ב עיר חינוך 25 לסיום: מעשה בארבעה מורים 26 נכיר מודלים שונים לתוכניות הכשרה ב"ערי חינוך" בישראל, ונגלה מה תפקידה של הלמידה בצמיחתה של "עיר חינוך". נבין שיש מודלים שונים, אבל כולם מבוססים על עשרה עקרונות ומהויות של למידה ותרבות דמוקרטית. נחשף לתרבות למידה "במעגלים מקבילים", שמתבססת על למידה דרך "מודלינג". נבין מדוע כיצד תוכניות ההכשרה ב"עיר החינוך" מנסות לייצר שפה עירונית אחידה. ך "עיר חינוך חולון", "עיר חינוך הוד השרון", "עיר חינוך בת ים", "המכון לחינוך דמוקרטי", "מוביל שינוי", "מעגלים מקבילים", "למידה מצטברת" ו"אירועי שיא", "חשיבת עתיד", "כל ילד יכול", "המרחב הפתוח", "למידה מבוססת פרויקטים,"PBL "שולחנות עגולים", "צוות עיר", "חשיבה תוצאתית", "מודלינג", "קהל: קהילת הורים לומדת", "מחוון ללמידה במרחב למידה אורבאניים","שולחן עיר חינוך", "הכשרות מנהלים", "הכשרות לגיל הרך", "הכשרות מורים חדשים", "סוציאליזציה", "מנטורים", מרכז הדרכה עירוני ראשי", למידה מהצלחות", "קהילת לומדים", "משוב מחולל למידה", "חממה ליזמות חינוכית וחברתית", "חונכות", "חונך", "מודל ארבעת המורים". נגלה מהם האלמנטים העיקריים עליהם מבוססת הלמידה במרחב ההכשרה העירוני. תודות 27 נמפה את בעלי העניין והשותפים בתהליכי הלמידה העירוניים, וננסה לענות על השאלה: מאיפה מתחילים? נלמד שכאשר בונים תוכניות הכשרה ב"עיר חינוך", יש צורך לתת יחד מיוחד לאוכלוסיות נבחרות. נציף שאלות ודילמות, ונגלה שתי טעויות נפוצות בבניית תוכניות הכשרה עירוניות. ה שמות הכותבים: רויטל יהלום עורכים: רון דביר, מיכל גלבוע-אטר עיצוב גרפי: סטודיו נועם תמיר, סטודיו בר דביר IDE המכון לחינוך דמוקרטי פברואר 2012 I D E C 2 C i t y 3

4 ? ךוניח ריע ב,הרשכה המ םשל לשם מה הכשרה, ב עיר חינוך? ע יר חינוך היא מרחב שבו כל פרט יכול להגיע למימוש עצמי במרחב הקהילתי, כאשר בתוך תהליך השינוי נוצר מרחב דיאלוגי מעצים לילדים, למורים, להורים, למנהלים, להנהגה עירונית ולתושבים. כל זה קורה כאשר מתקיימות מערכות יחסים דיאלוגיים, במעגלים מקבילים, המהדהדים תהליכי העצמה אישיים וקבוצתיים בתוך והרבה גם מחוץ למערכת החינוך בעיר. "עיר חינוך" מעודדת ומאפשרת שיתופיות בבניית החזון העירוני, תוך חשיפת המהויות הערכיות העומדות בבסיס. "עיר חינוך" מתפתחת ונבנית בתהליך עוצמתי ועדין גם יחד, שבמרכזו למידה- תהליכית, רציפה, נמשכת, המפתחת שפה משותפת, ומעצימה את הפרט והקהילה בתהליך. ניתן אפילו לומר, כי דרך תהליכי הלמידה העירוניים מתקיים תהליך הובלת השינוי בעיר. לכן ישנה חשיבות גבוהה בבניית תהליכי הכשרה והלמידה, המעצבים את דמותה של "עיר החינוך" המתפתחת. כדי לעצב ולפתח למידה ב"עיר חינוך" עלינו לקדם כמה עקרונות ודרכי פעולה אשר "מחזיקים" את אותם ערכים בסיסיים ש"עיר החינוך" עצמה מדברת אותם ופועלת דרכם. קיימת הלימה בין שימוש בכלים ומושגים לבין המהות הערכית, והקשר הרחב שלהם לתהליך האישי והיישובי. מהי למידה ראויה ב עיר חינוך? ניתן לאפיין למידה ראויה שכזו, בכמה מאפיינים כלליים: זו למידה מצמיחה את האדם ואת העיר דרך אזורי החוזק הייחודיים והמשותפים, זו למידה תהליכית, מתפתחת, אדפטיבית לפרק ולקונטקסט, אשר מתקיים בה אלמנט של בחירה ובתהליך שיש בו מרחבי חרות וחופש ולכן גם מחזיקה את ערך כבוד האדם. בנוסף, זו למידה שאינה "עתירת סיכון", כלומר, זו למידה בתוך מרחב בו אפשר לטעות, ואין פחד או חשש לנסות את החדש וללמוד ממנו. לסיכום, ניתן לומר כי מדובר בלמידה, המפתחת תרבות דמוקרטית, המבוססת על ערכי הדמוקרטיה, ולא רק על פרוצדורות דמוקרטיות. תהליך למידה ב"עיר חינוך" מבוסס על שלושה אלמנטים עיקריים הנבנים שלב אחר שלב, אבל מתקיימים גם במקביל: ערעור והרהור על המובן מאליו: חשיפה של תיאוריות אינטואיטיביות ופרדיגמות חשיבה קיימות אצל השותפים לתהליך, שאילת שאלות על האמונות הללו וניסיון לערער ידע קודם ולמידות קודמות. למידה של ידע חדש: אלמנטים של ידע וכלים חדשים, מודלים ואפשרויות פעולה רלוונטיות, למידה גם של מה "יש" בעולם וחשיפה לאפשרויות חדשות של יצירה וחדשנות. יצירה של החדש: כאן מגיע השלב שבו נראה שינוי בהתנהגות עצמה, ונחווה שינוי בעמדות, בדרכיי הפעולה, בדרך שבה נעשים הדברים, בסדירויות ובפרקטיקות שמשתנות. "אנו לומדים לעשות משהו תוך כדי עשייה. אין דרך אחרת", אמר ג'ון הולט )סופר ומחנך(. לא מספיק "לדבר" את ערכים והעמדות החדשות, צריך למצוא את מקומות המימוש שלהם ביישום בשטח. אלו גם הדברים שנתבונן בהם, ונמדוד אותם לאחר מכן, כדי לאמוד הצלחה בתהליך השינוי העירוני או הבית ספרי. חלק מהפרקטיקות הללו, כמו שינוי התעודה הבית ספרית או כתבה בעיתון המדברת על הצלחה חינוכית )הישגים בלבד או לא רק הישגים?( אלו "צמתי אמת" או "נקודות חמות" המעידות על שינוי בהתנהגות, אותו אנחנו רוצים למצוא ב"עיר חינוך", בסופו של עניין ודבר. אם ננסה לשרטט בקווים כלליים את אופי הלמידה I D E C 2 C i t y 4

5 ? ךוניח ריע ב,הרשכה המ םשל וסוגיה, נציג למידה הכוללת שני מרכיבים משולבים: למידה מתמשכת ו"מצטברת" ו"אירועי שיא". גד יאיר, בספרו "מחוויות מפתח לנקודת מפנה: על עצמת ההשפעה החינוכית" )2006(, טוען כי ניתן לראות בחינוך כתופעה "מצטברת", המשכית, איטית, המביאה לבסוף לשינוי או להתבונן בחוויות למידה נקודתיות, שהן "חוויות מפתח" משמעותיות. חוויות אלו הן "נקודות מפנה", אשר המביאות לשינוי פרדיגמות, ואשר יש להן השפעה אדירה על חיי האדם ועל יצירת שינוי משמעותי. יעל שוורצברג, מנכלי"ת המכון לחינוך דמוקרטי ומומחית בבניית תהליכי למידה והכשרה ב"ערי חינוך", טוענת כי ניתן להכיל את הכל, כלומר, תהליך ההכשרה צריך לעשות גם וגם: לשלב בין למידה מצטברת לבין אירועי שיא המהווים חוויות למידה עוצמתיות המביאות למפנה. היא מתארת את עבודתה בעיר רעננה, שהיא עיר מבוססת במרכז ישראל, שם התקיימה הכשרה משותפת למנהלי בבתי ספר ולהנהגה העירונית: למידה של ידע חדש ערעור והרהור על המובן מאליו יצירה של החדש I D E C 2 C i t y 5

6 ? ךוניח ריע ב,הרשכה המ םשל "התהליך השנתי הביא ללמידה מהסוג ה"מצטבר", זה היה הבסיס ללמידה. יחד עם זאת, בקיץ, יצאנו עם הקבוצה למסע למידה ברחבי הארץ. קראנו למסע "מסע הלמה?" שעסק בשאלה, למה אנשים בוחרים לעשות את מה שהם עושים. ביום הראשון נסענו לדרום הארץ, ונפגשנו עם אנשים שהלכו "עד הסוף" עם ה"למה?" שמניע אותם. נפגשנו עם אנשי מפתח בקיבוץ העירוני בשדרות, נפגשנו עם מקימי היישוב "איילים" בנגב, נסענו ל"לקיע", ישוב בדואי במדבר, שם פגשנו נשים יזמיות. ביום השני נסענו לירושלים ושם ביקרנו בבית הספר הפתוח "סאדברי ואלי", התארחנו ב"ישיבת הכותל". בכל מקום פגשנו אנשים שסיפרו לנו על עצמם ומה הביא אותם לעשות את מה שהם עושים. סיימנו בשאלה: היכן כל זה פוגש אותי? מה יעזור לי לממש את החלום שלי ולעשות את מה שאני רוצה ומאמין בו? זה היה אירוע שיא, חווייתי, המשלב בתוכו עוצמות רגשיות. למידה כזו נחקקה בזיכרון הקולקטיבי של הקבוצה, ונחוותה, לאורך כל השנה שאחריה, כאירוע מכונן, שהביא לשינוי חשיבה ועשייה אצל המשתתפים". את מי צריך להכשיר בתהליך הלמידה ב עיר חינוך? בסופו של דבר, את כולם. "עיר חינוך", המנסה להתקיים כיצירה של הוויה אחרת, יכולה להיות כזו רק כאשר מצליחים לייצר שפה אחידה. לא אנשים זהים, החושבים אותו הדבר, אלא שפה אחת מוכרת ומדוברת. אולם למה אנחנו מתכוונים כאשר אנחנו אומרים שפה אחת? יעל שוורצברג מסבירה, בעזרת דוגמה: "ב"עיר חינוך" הוד השרון מתקיימת אמירה בסיסית, המובילה את החזון העירוני והיא, "כל ילד יכול". אם כך עלינו לייצר שפה אחת, שמסבירה את המשמעות של הסיסמה הזו, ולא משאירה אותה בגדר סיסמה, אשר כל אחד יכול לקחת אותה למקום אחר, כי הרי למשפט אחד יכולות להיות משמעויות שונות ואף תפיסות מנוגדות. אחד יפרש את המשפט "כל ילד יכול" בכך שלכל ילד יש כישרונות וחוזקות ייחודיים לו ועלינו לעזור לו לממש את הייחודיות שלו. אחר יפרש את המשפט בכך שכל ילד יכול להגיע להישגים במבחנים אם יקבל תגבורים ויופעל עליו מספיק לחץ חיצוני ונדחוף אותו להצלחה. אלו שתי תפיסות מנוגדות ומתנגדות. אם לא יהיה תהליך למידה שמברר עמדות ומייצר ב"עיר החינוך" שפה אחת, אז החוויה של הילד תהיה כאוטית, לא ברורה ומבלבלת. כולנו שבויים בפרדיגמות ובאמונות של עצמנו, ולכן כדי לייצר שפה אחת, צריך להימצא בתהליך למידה עם כל מי שהוא מוביל הדעה וקובע עמדות בעיר. כדי שאדם יעשה שנוי בהתנהגות שלו כלפי אחרים, הוא צריך לחוות אותו בעצמו. כלומר, ילד לא יחווה חוויה דיאלוגית אם המורה שלו, המנהל שלו, המפקח וראש אגף החינוך לא יחוו חוויה דומה. לכן תהליכי למידה והכשרה צריכים להבנות במעגלי השפעה שמתחילים בהנהגה העירונית )נוסח "שולחן ראש העיר"(, כוללים את ראשי האגפים בעירייה, צוותים חינוכיים )מפקחים, מנהלים, מורים(, הורים וילדים. במובנים רבים ניתן להכליל ולומר כי החברה האזרחית כולה לוקחת חלק במעגלי למידה והכשרה ב"עיר חינוך". מי שמוביל את התהליך חייב להחזיק את ה"תמונה העירונית השלמה", וצריך לדעת שכולם חייבים לעבור את תהליך הלמידה הזה. זה לא תהליך ליניארי אלא מהלך ספיראלי, של למידה במעגלים מתרחבים ומתמקדים אשר אינה מסתיימת". I D E C 2 C i t y 6

7 ? ךוניח ריע ב,הרשכה המ םשל עם מי מתחילים את תהליך הלמידה העירוני? אין כאן תשובה אחת. לכאורה, צריך להתחיל תהליך למידה עם ההנהגה העירונית, ואולי זה יכול היה להיות המצב האופטימאלי, אבל הניסיון בשטח מראה כי אין מודל אחד של תהליך הכשרה "נכון". בכל "עיר חינוך" החלה ההכשרה בצורה אחרת, וכל הכשרה היא ייחודית ותלוית קונטקסט עירוני. ניתן אף לומר, כי השטח מכתיב את בניית תוכנית ההכשרה משום שכל פעם ה"כניסה" ל"עיר חינוך" היא מדלת אחרת, ובהיקפים שונים, בעלי מוטת השפעה שונה. אולם ניתן להמשיך ולומר בוודאות, כי בשלב מסוים בתהליך, ההנהגה חייבת לקחת חלק בתהליך למידה והכשרה מעמיק. זה שלב ביצירה של "עיר חינוך" אשר לא ניתן לוותר עליו, אם רוצים ליצור מהלך עירוני מקיף, עמוק ובר קיימא. מהם עקרונות חוויית הלמידה הדמוקרטית, שבבסיס ההכשרה ב עיר חינוך? כבר אמרנו, כי כל תוכנית הכשרה היא יצירה חד פעמית, המחוברת לתנאים ולקונטקסט העירוני הייחודי. יחד עם זאת, ישנם "עוגנים" חשובים, אשר עלינו להחזיק, כאשר אנו בונים תוכנית הכשרה ב"עיר חינוך". העוגנים הללו, הם עקרונות בסיס ערכיים ומהותיים, המתייחסים הן לתוכן ההכשרה והן לעיצוב ה"איך", כלומר, לתהליכי הלמידה. נציג את "עשרת הדברות", כלומר, נציין עשרה עקרונות מובילים, ונדגים מתוך העשייה ב"ערי חינוך" שונות, שהמכון לחינוך דמוקרטי מוביל בישראל: חשיבת עתיד שותפות תהליך למידה ערכי ומהותי המוביל לתוצר יישומי מתלות לעצמאות למידה אישית וקהילת לומדים רפלקציה, הערכה ומדדי הצלחה גמישות ודינאמיות עקרון הרצף - הכשרה ולמידה במעגלים מקבילים לומדים מהשטח צומחים מהצלחות המלמד הלומד I D E C 2 C i t y 7

8 ? ךוניח ריע ב,הרשכה המ םשל חשיבת עתיד תהליך הלמידה יכלול מהלכים של בניית עיר החינוך מהעתיד חזרה להווה. ראשית, החזון, מה יכול להיות או צריך וראוי שיהיה, ואז חזרה להווה והשאלה היא: איך מגיעים לשם. מהי הדרך שצריך לסלול כדי להגיע להגשמת העתיד. דוגמה: ב עיר חינוך הוד השרון התקיים שולחן עיר חינוך, הבנוי מנציגות אגף, פיקוח, בעלי תפקידים הרואים קהילה, אחראי פיתוח קיימות עירונית, וכמובן, ראש העיר. מטרת הקבוצה היא להחזיק ולפתח את הרעיון העירוני, לפתח את החזון ואת מעגלי השותפות השונים. המטרה: לשרטט ולבנות את יצירת הסיפור העירוני השלם סביב קידום החזון העירוני עיר קהילה ירוקה ומימוש המוטו כל אחד יכול במרחב עיר החינוך המתפתחת. שותפות לתהליכי הלמידה העירוניים שותפים כל האנשים המשתתפים בתהליך, בדרגה כזו או אחרת. חוויית למידה בה אנשים ממעגלי השפעה שונים ירגישו שהם משתתפים, שותפים ויכולים להשפיע על המתרחש, לקחת חלק בתכנון הלמידה שלהם, וכך גם לנכס לעצמם את תהליך הלמידה, כמו גם את תהליך השינוי. לא מדובר במהלך פטרוני אלא באמונה אמיתית כי יש הרבה ידע משמעותי וחשוב, שנמצא בידי כל אדם ולא רק בידי המומחים. ניתן לעשות זאת על ידי למידת עמיתים המשולבת בתוך תהליכי הלמידה. ניתן לעשות זאת גם על ידי יצירת מפגשי למידה רב תרבותיים, כמו מודל ה שולחנות העגולים. כך תתאפשר השתתפות התושבים, אשר יחווה מפגש דיאלוגי, למשל, בינם לבין מובילים עירוניים. מודל אחר הוא המרחב הפתוח, המאפשר לציבור המשתתפים לקבוע את האג נדה ואת סדר היום והתכנים של הלמידה. לדוגמה: ב עיר חינוך בת ים התקיים מרחב פתוח בנושא חינוך אישי, שהפגיש שני צוותי מורים משני בתי ספר יסודיים, ואפשר להם להעלות דילמות ונושאים שחשוב היה להם לעסוק בהם. הצוותים התערבבו והתחלקו לקבוצות שיח ועבודה לפי תחומי העניין הרלוונטיים לכל משתתף. כך כתבה טלי אשר, מלוות שינוי מטעם המכון לחינוך דמוקרטי: המרחב הפתוח שימש עבורנו ערוץ ואמצעי המעודד שותפות, אומץ, אחריות אישית, השפעה, שוויוניות ודיאלוג. זוהי שיטת דיון המאפשרת י זמה אישית וארגונית, ומובילה לשיח דמוקרטי, משמעותי ורחב יריעה. השאלה בה עסקנו הייתה: בית ספר חלומותיי כיצד נקרב בין הרעיון והמעשה?. אין זה מובן מאליו ליצור מפגש אמיתי בין שני חדרי מורים, בין שתי תרבויות ארגוניות, בין שני סגנונות ניהול. המנהלות ונשות הצוותים יצרו הידברות חמה וכנה, ונראה כי הנושאים שעלו לדיון הם רק קצה קרחון. תרבות דיאלוגית אינה נולדת בין רגע; יש לטפח אותה בעקביות. המרחב הפתוח הכשיר את הקרקע לבניית אמון ולהנכחת שפה של השפעה, וזהו בבחינת צעד ראשון. ניתן לראות במודל זה אפיק עשייה למפגש בין בתי ספר אחרים, בין מספר רב יותר של בתי ספר, בקרב צוות מורים אחד, בקרב תלמידים, בין הורים- מורים- ותלמידים, בין בעלי תפקידים העוסקים בחינוך האישי, וכן הלאה. נשמח לחלוק את הניסיון שלנו ולהעביר את זה הלאה. I D E C 2 C i t y 8

9 ? ךוניח ריע ב,הרשכה המ םשל והנה לפניכם ההזמנה למרחב הפתוח: הזמנה עמיתות יקרות, אנו שמחות להזמין אתכן למפגש בו נעסוק בשאלה: בית ספר חלומות יי כיצד נקרב בין הרעיון והמעשה? טיפוח אקלים דיאלוגי בבית הספר, פניו של החינוך האישי, פדגוגיה ברוח החינוך האישי, העצמת התלמידים והמורים, עבודת צוות - כל אלה, ועוד, הם נושאים שמעסיקים את כולנו. עתה יש בידינו להשתתף במרחב הפתוח ולהשפיע על כל נושא שחשוב לנו! המרחב הפתוח הוא שיטת דיון המאפשרת העלאת רעיונות, ביטוי, עשייה והשפעה. הצטרפו לדיאלוג! המפגש יתקיים ביום ב', בבית ספר "הרצל", רח' הדקל 5, באולם הספורט. המפגש יתחיל ב- 13:45 ויסתיים ב- 16:30 מחכות לראותכן, מנהלת בית ספר "דוד אלעזר", ומנהלת בית ספר "הרצל" - שתייה חמה וכריכים יוגשו ב מקום - על שיטת המרחב הפתוח ניתן לקרוא באתר או"ח, של משרד החינוך: גמישות ודינאמיות על תהליך למידה להיות מתוכנן ומובנה אבל גם קשוב לשטח, משתנה בהתאם לצרכים המתגלים, מתחדש ומתפתח עם האנשים עצמם, וגם עם אנשים חדשים המגיעים. למשל: ב עיר חינוך חולון, עיקר העשייה מתרכזת בחדשנות פדגוגית בתוך מערכת החינוך הפורמאלית, ובחיבור למרחבי למידה במוסדות תרבות בעיר. בשנת ההכשרה הראשונה למנהלות בתי הספר העל יסודיים ב עיר חינוך חולון, עלה במהלך השנה צורך מתוך הקבוצה ללמוד יותר על פדגוגיה חדשנית, מתוך התבוננות ותצפית בבית ספר שבו התהליך זה כבר הוטמע, ומתקיים בשיעורים. לכן, התווסף סיור למידה לבית ספר עין כרם, בירושלים, שם ממש ניתן לראות בשיעורים שימוש בפרקטיקות פדגוגיות של למידה מבוססת פרויקטים.)PBL( יום הלמידה כלל ביקור בשיעורים, שיחה עם המנהלת ועם מורים מובילים, ושיחת משוב קבוצתית שסיימה את המהלך הלימודי, וחיברה את המנהלות בחזרה לעשייה שלהן בתוך בתי הספר בחולון. דוגמה נוספת לגמישות ודינאמיות המלווה את תוכניות ההכשרה בעיר חינוך ניתן למצוא כאשר מתבוננים בתכנון חלוקת המשאבים העירונית של ימי הנחיה והדרכה חיצונית. השינויים מתרחשים פעמים רבות במעברים בין שנה לשנה, לאור ההתפתחות של התהליך העירוני. אבל גם לפעמים באמצע שנה, כאשר מתברר כי נכון יותר להשקיע משאבי הדרכה בבית ספר מסוים, בו מתחיל תהליך משמעותי שיכול להביא לחוויית הצלחה גדולה, עבור ביה ס ועבור העיר. ב עיר חינוך הוד השרון, הוזרמו במהלך השנה משאבי הנחיה וליווי גדולים מהמתוכנן, לבית ספר יגאל אלון, שם התחילה להיווצר פריצת דרך פדגוגית משמעותית עם מורה מובילה, שבנתה מהלך חינוכי עם הכיתה שלה מתוך חיבור לעשייה העירונית. Open I D E C 2 C i t y 9

10 ? ךוניח ריע ב,הרשכה המ םשל עקרון הרצף - הכשרה ולמידה במעגלים מקבילים "הדרך הנכונה לחנך בני אדם היא להיות להם לדוגמא" אמר אלברט אינשטיין. אם כך, ה"איך" חשוב לא פחות מה"מה", וכל תהליך למידה מהווה מודלינג ומחזיק ערכים ועקרונות )גלויים וסמויים(. לכן, הלמידה תתקיים במקביל בהיררכיות שונות של העיר, וזאת על מנת לאפשר מודלינג ערכי דומה ופיתוח שפה אחת. כך ניצור תהליכי למידה שאינם מפספסים שום חוליה בשרשרת מקבלי ההחלטות: החל מראש העיר ועד המורה והתלמיד. רק כך ניתן יהיה לשנות מהותית, את חוויית הלמידה של הילד ב"עיר החינוך", כאשר כל המבוגרים המשמעותיים סביבו, יעברו גם הם תהליכי למידה והעצמה דיאלוגיים דומים. שיח ציבורי סביב השאלה: מהי "עיר חינוך" הוד השרון? מעגלי למידה נוספים התקיימו בתוך בתי הספר: בהכשרה של צוות המורים נוסח "חדר מורים לומד". אלו הכשרות ותהליכי למידה אשר "נתפרו" בהתאמה לצרכים הבית ספריים. מעגלי שיח ולמידה בכיתות עצמן, עם הילדים, כדי להביא דיאלוג משמעותי וגילוי של חוזקות הלומדים, כל זאת ברוח "כל ילד יכול" ומהות ה"חינוך האישי" שהם הבסיס לתוכנית העירונית. מעגל הלמידה האחרון כלל את הלמידה של צוות מובילי השינוי מטעם המכון לחינוך דמוקרטי, שהנחו והיו שותפים מובילים בכל מעגלי הלמידה שהתקיימו בעיר. עוד על כך, בסעיף 10 "המלמד הלומד". מעגל למידה נוסף היה של "צוות עיר", שהוא מעין "צוות היגוי עירוני" הנפגש אחת לחודשיים וכלל את המפקחות, מובילי תהליך השינוי מטעם המכון לחינוך דמוקרטי, ומנהל אגף החינוך. מעגל שלישי של הכשרה כלל את קבוצת מנהלות בתי הספר. זאת, על מנת ליצור קבוצת מנהיגות חינוכית עירונית להעצמה ופיתוח אישי ומקצועי. מעגל רביעי הפגיש ללמידה בעלי תפקידים מובילים בתוך עולם בית הספר, וכלל יועצות, רכזות חברתיות ורכזות פדגוגיות. מעגל חמישי הוא "מעגל הורים עירוני": זאת על מנת לשתף את התושבים בעשייה החינוכית החדשה המתקיימת בבתי הספר ובמרחבים העירוניים. למשל: ב עיר חינוך הוד השרון במטרה לבנות חזון ייחודי ל עיר החינוך ולהביא למימוש שלו בשטח, נעשה מהלך של למידה והכשרה בעשרה מעגלי למידה עירוניים במקביל: מעגל הלמידה הראשון שעסק בניסוח החזון העירוני כונה "שולחן עיר חינוך", והשתתפו בו נציגי אגפי העירייה, נציגי הפיקוח מטעם משרד החינוך, בעלי תפקידים קהילתיים בעיר, אחראי פיתוח קיימות עירונית, וכמובן, ראש העיר. מעגל שישי של למידה הוקם כדי להביא לחיזוק הקשר עם משאבי קהילה והתנדבות. מדובר בלמידה וליווי של מחלקת הנוער העירונית, כולל שיתוף פעולה הדוק עם מנהל חברה ונוער, והקמת פורום מתנדבים עירוני, בו מתקיימת הכשרת המתנדבים ומתרחשת למידה סביב חיזוק שיתופי הפעולה עם בתי הספר. מעגל נוסף היה מהלך של "שולחנות עגולים" פתוחים לציבור הרחב: מעגלי למידה ושיח ציבוריים שנערכו פעמיים בשנה, ומטרתם: יצירת I D E C 2 C i t y 1 0

11 ? ךוניח ריע ב,הרשכה המ םשל תהליך למידה ערכי ומהותי המוביל לתוצר יישומי שילוב בין ערכים, עקרונות, פילוסופיה ומעשה יישומי בשטח אלו האיזונים והבלמים בתהליך הלמידה, המביאים ליצירת שינוי ולבניית עיר חינוך, ובה גם יצירה חינוכית חדשה. זו דרך מעניינת לשילוב של למידה אקטיבית בתהליך ההכשרה. שיח פילוסופי וערכי ללא עשייה או לחילופין, למידה של פרקטיקות ומודלים ללא עיסוק במהות, אינם נותנים תמונה מלאה ושלמה ולא יביאו לשינוי הנחוץ. יחד עם זאת, ניתן להתחיל בלמידה של מודל פדגוגי שניתן ליישם, ותוך כדי הלמידה והיישום שלו, לחלץ ממנו תובנות עמוקות, ערכיות ופילוסופיות. מי שמוביל את תהליך הלמידה צריך להחזיק גם את המהויות וגם את הפרקטיקות היישומיות. לדוגמא: ב עיר חינוך חולון, כל תהליכי ההכשרה, במעגלי הלמידה השונים על פני הרצף העירוני, נבנים ומתנהלים דרך שימוש בפדגוגיה של למידה מבוססת פרויקטים,)PBL( אותה פדגוגיה עצמה שהיא המפתח לתהליכי החדשנות החינוכית בעיר. מספרת מרב ברקת, המנהלת הפדגוגית של עיר החינוך חולון, מטעם המכון לחינוך דמוקרטי: אנחנו שואפים שבכל תהליך הכשרה עירוני, בין אם זה תהליך הכשרה של צוות מובילי השינוי מהמכון לחינוך דמוקרטי, לתהליך הכשרה של מורים מובילים או מנהלי בתי ספר, יהיה מהלך של למידה סביב תוצר מובנה ויצירתי, הכולל תובנות אישיות של הלומד ויצירת מהלך יישומי אותו הוא יביא ויממש בשטח: בכיתה, בבית הספר או בחדר המורים שהוא מנחה. בהכשרת מובילי השינוי בקיץ, למשל, הם ממש חוו את חוויית המורה ועברו את כל שלבי ה,PBL כאשר התוצר הסופי היה לייצר תוכנית לימודים אינטרדיסציפלינרית ולבנות פרויקט לדוגמא. בהכשרת המורים המלמדים בתיכונים בחולון לקראת בחינות הבגרות והמעוניינים לשנות את הפדגוגיה ללמידה ל בגרות בדרך החקר, יצרנו תהליך הכשרה עם מורים מנוסים בדרכי למידה אלו מבית ספר רמות חפר בקיבוץ מעברות, כאשר גם כאן הלמידה היא סביב תוצר יישומי. התוצר שלהם הוא בניית סילבוס ללמידה דיסציפלינארית בתחום הידע שהם מלמדים. בקורס ה"מנטורים", שמטרתו לפתח כוחות פנים בית ספריים שיובילו את המשך תהליך השינוי הפדגוגי בתוך בית הספר, התוצר הסופי הוא בניית דיוקן אישי של מנטור בית ספרי שכולל את מהות התפקיד כפי שהם רואים אותו, כתיבת תוכנית עבודה שנתית והצגה יצירתית שלהם בציור, כתיבה, צילום או מיצג העונה על השאלה: מי אני כמנטור בית ספרי? בתוך תהליך הלמידה המנטור עובר את כל השלבים בביצוע הפרוייקט: מציג שאלה פורייה המניעה למידה אישית וקבוצתית, בונה מחוון המנסה לענות על השאלה מהו "פרויקט טוב?", יוצא למסע חקר סביב תפקיד המנטור, בונה מודל הערכה, ומציג טיוטות מרובות בקבוצה, כדי לקבל משובים מהעמיתים. נקודת השיא בלמידה עד להפקת התוצר, היא נסיעה לרשת בתי הספר "הייטק היי" בסן דייגו, המתמחים בלמידה סביב פרויקטים. שם, המנטורים הפוטנציאלים משתתפים בתוכנית הכשרה שנבנתה במיוחד עבורם, והיא כוללת פיתוח של זהות המנטור כמדריך בית ספרי, תוך הכרות עם תהליכי הנחיה והכשרה ברשת בתי הספר בהם יבקרו. אחרי החזרה לישראל ובניית התוצר הסופי תהיה פרזנטציה חגיגית, שיש בה הכרה והוקרה כמו גם חשיפה של התוצרים שנוצרו בתהליך הכשרה". I D E C 2 C i t y 1 1

12 ? ךוניח ריע ב,הרשכה המ םשל מתלות לעצמאות "מורה הוא מי שהופך את עצמו, בהדרגה, ללא נחוץ", כתב תומאס קרות'רס. תהליכי ההכשרה ב"עיר חינוך" בנויים כך, שהם משתמשים בליווי חיצוני מעצים ומטפח של מומחי תוכן ותהליך, אבל במקביל, ברגע שבשלה השעה, מטפחים מומחיות לוקאלית של אנשי שטח מובילים, אשר מיועדים להחליף את הליווי החיצוני. בנוסף, ניתן להקים ב"עיר החינוך" המתפתחת מעין "מרכז עתיד" או "מרכז לחדשנות חינוכית", הממשיך ומכשיר את השטח גם כאשר מקטינים את הליווי החיצוני לעיר. דוגמאות: מספרת מיכל גלבוע אטר, המנהלת הפדגוגית של המכון לחינוך דמוקרטי: "בהוד השרון נבנו הכשרות מגוונות כדי לאפשר לבעלי תפקידים שונים להגיע למקום של הובלה ברת קיימא של התהליך העירוני. חשבנו מראש על כך שיבוא יום ובו כבר לא יהיה ליווי חיצוני והמערכת תישאר לבדה. שאלנו את עצמנו, איך נביא לכך שכל התהליכים ימשיכו, גם אם, או כאשר, יצטמצם או יצא מהעיר, הגוף המלווה )המכון לחינוך דמוקרטי(? בנינו במקביל כמה מעגלי למידה והכשרה של בעלי תפקידים מובילים, כאשר מצד אחד הקפדנו על יצירת שפה משותפת, ומצד שני ההכשרה התייחסה למובחנות של בעלי התפקידים השונים: הכשרה המיועדת ליועצות בית ספריות שקיבל ליווי בנפרד, וגם מעגלי למידה של יועצות ורכזות חברתיות, שקיבלו הנחיה משותפת ממובילי השינוי מטעם המכון לחינוך דמוקרטי. בנוסף, יצרנו קבוצת הכשרה של "מובילים פדגוגיים עירוניים" זו הכשרה נוספת לבעלי תפקידים מובילים מתוך בתי הספר )רכזות פדגוגיות, רכזי מקצוע(, העוסקת בחדשנות פדגוגית המחוברת למרחב העירוני. בנוסף, ב"עיר חינוך הוד השרון" הוחלט על הקמת "מרכז הדרכה עירוני ראשי", ומציאת אחראי שייקח על עצמו את ההובלה והאינטגרציה של המהלך, כלומר, בעל תפקיד אשר ינהל את מרחבי הלמידה העירוניים. מרכז ההדרכה יעזור לבתי הספר לבנות למידה עירונית ייחודית, המחוברת ל"נרטיב" ולחוזקות הבית ספריות הייחודיות. מרכז ההדרכה ישמש מקום לחיבור בין מימד הלמידה ה"פורמאלי" ל"א- פורמאלי" במרחב העירוני, דרך תהליכים פדגוגיים. דוגמא נוספת: ב"עיר חינוך חולון" מוקם בימים אלו "מרכז לחדשנות חינוכית חולון", או בקיצור ח'ח'ח'. מספר איל רם, מנכ"ל המכון לחינוך דמוקרטי: "המקום הזה יהיה שער הכניסה והמנוע לחדשנות חינוכית שיישאר בעיר בכל ימיה של עיר החינוך. המקום ישמש כמרכז הכשרה עירוני וארצי לפרקטיקות של פדגוגיה חדשנית ברוח למידה מבוססת פרויקטים (.)PBL בתוך המרכז החדש יוכשרו "מנטורים", שהם אנשים מתוך בתי הספר אשר עוברים תהליך למידה כדי להפוך למדריכים בית ספריים שיוכלו להחליף את המנחים של המכון לחינוך דמוקרטי בבוא העת. בנוסף, המרכז יכיל בתוכו מוזיאון ארצי לתוצרים של למידה מבוססת פרויקט". לומדים מהשטח צומחים מהצלחות תהליך הלמידה לא יהיה מנותק מהשטח, הרי, בסופו של עניין, תהליכי הלמידה וההכשרה תומכים ומייצרים תהליכי שינוי במרחב העירוני, על שלל מעגלי ההשפעה )כיתה, בית ספר, מרחבים עירוניים, אגף ברשות המקומית, יחידת מתנדבים וכדומה(. לכן, לאורך כל ההכשרה, חשוב שיהיה מקום בו ניתן להעלות דילמות מהנעשה בשטח, לקיים שיח כנה ופתוח סביב העשייה החינוכית או הארגונית הקונקרטית. בתוך שיח למידה שכזה, יש מקום רב ללמידה מתוך הצלחות, כאשר מביאים לדיון קייס סטאדי שבמרכזו מהלך חינוכי, פדגוגי או ארגוני שהצליח, ומנסים לנתח את התנאים והמהלכים שהביאו לחוויית I D E C 2 C i t y 1 2

13 ? ךוניח ריע ב,הרשכה המ םשל ההצלחה. כך ניתן להבין יותר מה קרה טוב, ואולי שנסות ללמוד ולשחזר את ההצלחה בסיטואציות חדשות. בנוסף, למידה מתוך הצלחה מאפשרת לתת הכרה והוקרה למהלכי השינוי, וכך לחזק את הלומד בתוך קהילת הלומדים שלו. זה סוג של מודלינג שראוי להמשיך איתו במעגלי הלמידה מ שולחן ראש העיר ועד מעגל הלומדים של הילדים בכיתה. יחד עם זאת, חשוב לזמן גם שיח סביב חוסר הצלחות או כישלונות, ולאפשר הבנה עמוקה יותר של החוויה הזו, שהיא מורכבת ואף קשה. כך יינתן מענה לצרכים המיידיים של האדם הלומד, ותתאפשר למידת עמיתים, שהיה הידע אינו רק בידי ה מומחים, וכל זאת - במרחב בטוח ומוגן, שבו אפשר לספר גם על טעויות או קשיים. בצורה זו נוצר מרחב תמיכה המחזק את הלומד בתוך תהליך השינוי שהוא מנסה להוביל, אם זה בכיתה )כמורה(, בבית הספר )מנהל( או באגף ברשות המקומית )אגף החינוך, למשל(. למידה מהשטח, מחוויות של הצלחה או של כשלון יכולות להתקיים גם מחוץ למעגל הלמידה המיידי, כאשר בוחרים לסייר, לבקר ולערוך תצפית במקומות אחרים אשר עשו תהליך שינוי וחוו הצלחה או חוסר הצלחה. דוגמאות: ראשית, נביא שתי דוגמאות ללמידה מתוך הצלחות. ב עיר חינוך חולון כל מהלך השינוי העירוני, אשר החל במערכת החינוך העל יסודי, נפתח בנסיעה משותפת של קבוצת המנהלות של התיכונים בעיר לביקור ברשת בתי הספר הייטק היי בסן דייגו. שם המנהלות הכירו בתי ספר הבנויים סביב ערכים של תרבות דמוקרטית, ואשר מפעילים בהצלחה גדולה חדשנות פדגוגית ייחודית: למידה מבוססת פרויקטים.)PBL( תהליך הלמידה הפגיש את המנהלות עם הלמידה בכיתות, עם מנהלי הרשת ועם צוות המורים, ויצר חוויה מלאה ככל האפשר עם העשייה החינוכית שם. הביקור הזה והלמידה מההצלחה הגדולה בארה ב היה הבסיס ובעיקר ההשראה, ליצירת החדשנות החינוכית והפדגוגית בתוך תהליכי השינוי הבית ספריים והעירוניים בחולון. בהמשך תהליך השינוי ב עיר החינוך התקיימו נסיעות נוספות ללמידה בסן דייגו: מנהלי חטיבות הביניים ומורים מובילים לקחו גם הם חלק במשלחת למידה מההצלחה הגדולה של רשת הייטק היי. והנה סילבוס למערך לימודים, שנבנה על ידי צוות מורים ב עיר חינוך בת ים, ובו הצעה לשיח כיתתי בנושא למידה מהצלחות. הסילבוס הוא חלק מתוצר הכשרה בית ספרית שהובילה נעמה גולדברג, מנהלת פדגוגית של עיר חינוך בת ים : למידה מהצלחות: שיח למידה מעצים במפגשי כתה רציונל: מתוך הנחה כי בגיל ההתבגרות נוטים בני נוער לחפש מקורות השראה והזדהות, מצאנו לנכון להציע מודל עבודה באמצעות "סיפורי הצלחה". חיפוש והעמקה בסיפורי הצלחה של דמויות מוכרות, קרובות או רחוקות, משפחתיות או ציבוריות יאפשרו ללומד להתחקות אחר אותן תכונות המובילות אנשים להצלחה. כמו כן, אנחנו מאמינים כי הכרות עם אותם סיפורים יאפשרו ללומד עבודה רפלקטיבית עצמית הבוחנת אילו תכונות עליו לאמץ על מנת להצליח. תוכנית הלימודים תכלול: היכרות במעגל עם סיפורי הצלחה באמצעות טקסטים, תוך דיון בנושאים הבאים: מהי הצלחה? מהם מדדי הצלחה בקריטריונים חברתיים-סוציולוגים? מה ההבדל בין "הצלחה בין לילה" לעומת הצלחה נבנית, זיהוי תכונות האדם המצליח. בהמשך: שיחה עם אדם "מצליח" בניית שאלון/ראיון כיתתי משותף לקראת הפגישה עימו, אשר יכול להיערך במסגרת כיתתית או/ו שכבתית. הגשת תוצר: כל תלמיד יכין עבודה כתובה בדמות ראיון עם דמות מצליחה. תהליך בניית הראיון ובחירת הדמות יערך בשיתוף עם המורה ועם מעגל התלמידים, כמו גם השיתוף בתוצר הסופי. על העבודה לכלול חלקים רפלקטיביים בהם יבחן התלמיד את עצמו ביחס לדמות, יבדוק באופן ביקורתי את דבריה ויבחן האם אותה דמות מהווה עבורו מקור השראה. I D E C 2 C i t y 1 3

14 ? ךוניח ריע ב,הרשכה המ םשל לחילופין, ב"עיר חינוך הוד השרון" בחרו בלמידה מהשטח, אבל חיפשו דווקא את ה"כשלון". מספרת שני מרצ'בסקי, המנהלת הפדגוגית של "עיר החינוך", מטעם המכון לחינוך דמוקרטי: "כל צוות מלווי השינוי מטעם המכון לחינוך דמוקרטי יצאו לימי למידה משותפים בדרום הנגב, שם ביקרו ביישוב ובבתי ספר, אשר ניסו להוביל תהליך שינוי יישובי וחינוכי, אבל חוו חוויה מורכבת שיש בה גם אלמנטים רבים של חוסר הצלחה. חלק מתהליך הלמידה כלל את הניסיון לאתר את הטעויות הקריטיות, את התנאים שהביאו לחוסר ההצלחה, וכך ייצרו הבנה עמוקה עוד יותר של תהליכי השינוי אשר רוצים ויכולים להוביל ברמה העירונית. חשוב ללמוד גם ממקומות כאלו ולא לפחד לגעת במורכבויות שחוסר ההצלחה מזמנת". למידה אישית וקהילת לומדים תהליך ההכשרה יכלול למידה אישית, אחד על אחד, המאפשרת תהליכי צמיחה בהתאם לצרכי היחיד, תחומי העניין לו וקצב הלמידה שלו. יחד עם זאת תתקיים במקביל גם למידה בקבוצה, ב קהילת לומדים, הקובעת יחד אג נדה לימודית ומחזיקה גם את העובדה שבקהילה יש צרכים שונים ויכולות שונות. לדוגמה: ב עיר חינוך חולון, מתקיימת במקביל למידה מסוג זה, גם בתוך בתי הספר, עם מורים העוברים תהליך למידה אישי בהדרכת מלווה שינוי מטעם המכון לחינוך דמוקרטי, ובמקביל משתתפים במפגשי למידה צוותיים סביב נושאי פדגוגיה משותפים. מהלך הכשרה דומה בעיר זו, מתקיים גם עם המנהלים של בתי הספר העל יסודיים. מומחה תהליך ותוכן מלווה כל מנהל במפגשים אישיים פעם בשבוע או שבועיים, ובמקביל, אחת לחודש, מתקיימת למידת עמיתים של כל קבוצת המנהלים סביב נושאים משותפים ודילמות העולות מהעשייה בשטח. רפלקציה, הערכה ומדדי הצלחה כל אלו הם חלק ממשוב מחולל למידה, המהווה אלמנט מאוד חשוב בתוך תהליך ההכשרה, ומומלץ לשלב אותו בתוך תהליך הלמידה האישי והקבוצתי גם יחד. חשוב לא לחכות לסוף, אלא ליצר מנגנון קבוע של רפלקציה, השזורה בתוך תהליך הלמידה ויוצרת הרגל של התבוננות מטא קוגניטיבית ועיבוד רגשי של חוויית הלמידה והתכנים הנלמדים. הרפלקציה תתקיים במהלך או בסוף סדנת למידה בודדת ובוודאי שבתוך תהליך למידה, אשר בו תהיה עצירה בנקודות מפתח, ו למידה על הלמידה המתקיימת. יותר מזה, מומלץ להשתמש ברפלקציה ככלי הערכה להצלחת הלמידה או תהליך השינוי, ורצוי להקדיש חלק מהלמידה לשיחה ולמידה של כלי משוב והערכה, שהם מרכיבים קריטיים בכל עשייה חינוכית ותהליכי שינוי ארגוניים. הרפלקציה מאפשרת להביא את ה אדם השלם בתוך חוויית הלמידה מצד אחד, ולשפר את התהליכים המקצועיים מצד שני. רפלקציה ומשוב איכותיים יכולים להביא לפריצות דרך משמעותיות בתהליך למידה אישי וקבוצתי, כמו גם לאפשר למנחה ולקבוצה לקדם או לשנות את הלמידה המתרחשת, ולהפוך אותה לרלוונטית וטובה יותר עבור היחיד I D E C 2 C i t y 1 4

15 ? ךוניח ריע ב,הרשכה המ םשל והקבוצה. בנוסף, תהליכי רפלקציה בתוך שיחות סופרוויז יון קבועות, אחד על אחד, יכולים להעצים את חוויית הנראות של האדם הנמצא בתהליך למידה ושינוי, ולתת לו מקום לוונטילציה כמו גם להתפתחות מקצועית. ניתן ללמוד כיצד לקיים רפלקציה בצורה שהיא דיאלוגית, מכבדת וביקורתית, שנותנת מקום לדברים הטובים המתרחשים בתהליך הלמידה ולדברים שכדאי לעשות אחרת. חשוב שלאורך תהליך הלמידה יהיה שימוש ברפלקציה דיאלוגית רב ממדית ורב כיוונית: בין הלומדים למלמדים, בין היחיד לקבוצה, בין החזון למציאות, בין התהליך לתוצר וכדומה. חשוב לשלב בתוך תהליכי ההכשרה והלמידה העירוניים מדדי הערכה, אשר נקבעים יחד, בשותפות, כדי שיהוו כוכב צפון בתהליך הלמידה ולמימוש החזון העירוני, ויענו על השאלות לאן רוצים להגיע? ו איך נדע שהגענו לשם?. את המחוונים והמדדים הללו רצוי לקיים ברזולוציות מגוונות של הלמידה וההכשרה: החל מהמורה והכיתה, דרך המנהל וחדר המורים או ראש האגף ועובדיו, ועד שולחן ראש העיר והחזון העירוני. דוגמא: ב עיר חינוך הוד השרון הגיעו מובילי תהליך השינוי למסקנה כי נכון וכדאי לבנות מחוון הערכה ומדדי הצלחה שישמשו את העשייה והלמידה העירוניים. מספרת שני מרצ בסקי, המנהלת הפדגוגית של העיר, מטעם המכון לחינוך דמוקרטי: כשהמניע ליצירת עיר חינוך הוא מניע אידיאולוגי ערכי, לעיתים נמנעים מלחשוב על תוצאות ומתמקדים ב תהליכים. אולם ביציאה לדרך המשותפת חשוב לנסח יחד את הדרך, התהליך ואת התוצאות אליהם רוצים להגיע. חשוב להמשיג רעיונות איכותיים, ערכים ועקרונות תרבותיים והומאניסטיים, אבל יש לנסח תמונת עולם עירונית שמביאה לידי מימוש את חזון ומייצרת עוגנים בעולם המעשה. לעיתים מדובר ממש בשינוי פרדיגמה, אולם כך אפשר יהיה להגדיר הצלחה ולבדוק האם מגיעים אליה בשלבים שונים בתהליך הלמידה וההכשרה. לכן, מתוך רצון לייצר תהליך שיש בו עוגנים של חשיבה תוצאתית, סומנה רשימה של יעדים קרובים ורחוקים, המסמנים על התפתחות חיובית בדרך להגשמת והצלחת תוכנית עיר חינוך הוד השרון כמו: כתיבת מסמך עירוני המפרט את החזון כל ילד יכול ומוסכם על בעלי העניין השונים, קיום של לפחות 60% מהפורומים העירוניים במרחבי הלמידה, קיומה של ייחודיות בית ספרית בדיאלוג עם המרחב העירוני בלפחות 75% מבתי הספר המקבלים ליווי בעיר, וגם: פרסום מחוון ללמידה במרחבי למידה עירוניים ושימוש בו לצרכים פדגוגים. המנהל כ מאפשר המורה כ מעצב דוגמא נוספת נביא מ עיר חינוך חולון. בעיר הוגדרו חמישה עקרונות מובילים לתוכנית העירונית: תרבות דיאלוגית למידה משמעותית העיר כמרחב למידה I D E C 2 C i t y 1 5

16 ? ךוניח ריע ב,הרשכה המ םשל צוות מובילי השינוי מטעם המכון לחינוך דמוקרטי בנו יחד מחוון ששאל: איך חמשת העקרונות של עיר חינוך חולון יבואו לידי ביטוי ברמת ביה ס, פרויקט או שיעור? את המחוון הביאו לעבודה בשטח, והוא מנחה ומוביל את הפעולות ואת התהליכים בעיר החינוך המתפתחת. ועוד דוגמא למהלך רפלקטיבי, מכיוון אחר ומ"עיר חינוך" אחרת: בישיבת צוות מובילי השינוי מטעם המכון לחינוך דמוקרטי ב"עיר החינוך בת ים" נערכה למידה סביב מהויות הובלת השינוי העירוני והליווי הבית ספרי, ונאספו שאלות רפלקטיביות, אישיות ומקצועיות, שליוו את תהליך ההכשרה והלמידה של הצוות לאורך השנה, במפגשים הקבוצתיים ובתהליך הסופרוויז'ן האישי. אלו חלק מהשאלות, שהובילו את תהליך ההתבוננות מחולל הלמידה: ישיבת צוות "עיר חינוך בת ים", יום שני שאלות סביב התחום המקצועי של מוביל השינוי מהו ליווי רלוונטי לביה"ס, לעיר? מהי הדרכה רלוונטית? איך נכון לבנות יום הדרכה שמעצים את הצוות בביה"ס? האם נכון לבנות מודל הנחיה/ ליווי משותף לכולנו? איך יוצרים מחדש דיאלוג משמעותי ולא שחוק עם השותפים לתהליך השינוי העירוני? איך יוצרים אמון במקום בו יש קושי לקבל מדריכים חדשים? מהי הדרכה באוריינטציה פדגוגית? איך משכללים את כלי ההנחיה שלנו? איך משלבים את הלמידה מחוץ לביה"ס כחלק תהליך השינוי? שאלות מקצועיות אישיות האם נקודת החוזק שלי רלוונטית לשולחן הזה? האם יהיה מקום בצוות לאלמנט הרגשי ובאיזה מינון? איך יוצרים תחושה של "בית" בצוות? איך ארגיש ש"רואים" אותי? מהי "למידה צוותית"? האם ניתן ללמוד מתוך דילמות שעולות מהשטח? איך ניקח אחריות משותפת על הלמידה? המלמד הלומד את רוב תהליכי הלמידה וההכשרה ב עיר החינוך המתפתחת בונים מובילי השינוי החיצוניים, מטעם המכון לחינוך דמוקרטי, כמובן שבשילוב ובשותפות עם מובילי השינוי הפנים עירוניים )ראש העיר, ראשי אגפים בעירייה, מפקחים ממשרד החינוך, מנהלים, מורים מובילים וכו (. כבר הראינו ודיברנו על עקרון הרצף שבו מתקיימת למידה בו זמנית במעגלים מקבילים, כך שבעצם, המטרה היא שכל השותפים בתהליך הלמידה יהיו גם לומדים וגם מלמדים. כעת נתמקד, ונדגיש, כי יש חשיבות עליונה לכך, שצוות מובילי השינוי, שבתפקידם מלמדים, או - מובילים את תהליך השינוי העירוני דרך בניית והובלת תהליכי הכשרה ולמידה, ייקחו חלק כ לומדים במעגל למידה משלהם, כאשר למידה צוותית שכזו, תכלול את כל האלמנטים והעקרונות עליהם בנויות ההכשרות העירוניות. כלומר: למידת צוות מובילי השינוי תכלול יצירה של תמונת עתיד ברזולוציות שונות )אישית, צוותית, בית ספרית, עירונית(. היא תפתח מרחבי שותפות לאנשי הצוות ואפשרויות להשפעה על תהליך הלמידה ואופן קבלת ההחלטות. ותהיה גמישה ודינאמית תוך התחשבות בצרכים העולים מהשטח. היא תהדהד את עקרון הרצף ותהיה מחוברת ללמידה I D E C 2 C i t y 1 6

17 ךוניח ריע ב תודחוימ תויסולכואל תורשכה במעגלים שאנשי הצוות מובילים בעיר, ותכלול שיח ערכי על מהויות אבל תוביל ליצירת תוצר מחובר לעשייה בשטח. היא תעצים את איש הצוות ותצמיח אותו מתלות לעצמאות, ואף תגדיל את סמכויותיו ואפשרויות ההשפעה שלו. הלמידה תהיה מחוברת לשטח ותיתן מרחב בטוח להביא הצלחות וכישלונות לשיח עמיתים. ההכשרה תייצר עבור איש הצוות חיבורים בין הקבוצתי לאישי: היא תבנה עבורו קהילת לומדים אבל גם תיתן מענה אישי דרך שיחות משוב בתהליך סופרוויז ן רציף. בנוסף, היא תכלול מימד רפלקטיבי דיאלוגי על תהליך הלמידה ועל העבודה בשטח, ותייצר מדדי הערכה והצלחה בשיתוף אנשי הצוות. במובנים רבים, הכשרת הצוות היא המודלינג הבסיסי לכל תהליכי הלמידה העירוניים בתהליך הובלת השינוי. דוגמא למהלך הכשרה צוותי שנתי נמצא בתיאור הבא של מרב ברקת, מנהלת פדגוגית של עיר חינוך חולון, מטעם המכון לחינוך דמוקרטי: בקיץ נבנה צוות חדש להוביל את תהליכי השינוי, אשר יש להם, בחולון, מימד פדגוגי מובהק. ההכשרה החלה בימים מרוכזים בהם הצוות למד על פדגוגיה מבוססת פרויקטים, והתנסו בכתיבת תוכנית לימודים אינטרדיסציפלינארית. הם עברו את כל השלבים שיצטרכו ללמד: יצירת שאלה מניעה, הגדרת נושא, החלטה על תוצר, תכנון תוכנית מידה, יצירת מדדי הערכה, בניית משוב מקדם למידה, פרזנטציה ורפלקציה על התהליך כולו. בהמשך השנה, בישיבות הצוות, עבדנו על פיתוח מיומנויות הכשרה דרך הקניה ופיתוח כלים חדשים לעבודה בשטח, והבאנו למפגשי הלמידה של הצוות סיפורים מהשטח סביב השאלה המנחה: מה הופך פרויקט לפרויקט טוב? כך התאפשר לנו ללמוד מהניסיון אחד של השני. בנוסף, החלטנו שכל אחד ממובילי השינוי בצוות שלנו יבקרו בבית ספר של מוביל שינוי בית ספרי אחר, וילמד מההתרחשות שם, וכן שכל אחד מאנשי הצוות יתנסה בהובלת תהליך הכשרה על פי עקרונות ה PBL גם במקומות מחוץ לעיר חולון, כדי להרחיב את ההתנסות בכלי הפדגוגי הזה למקסימום. כמובן שאחת לשבועיים מתקיימת פגישת סופרוויז'יון אישית עם כל איש צוות ובו אנו משוחחים על הצרכים וההתפתחות האישית והמקצועית שלו. בשיחות הללו עולות דילמות אישיות, ברמה הארגונית, ברמת התפתחות הפרויקטים ואנחנו חושבים יחד על פתרונות. חלק מאנשי הצוות יצאו במשלחת הלמידה לסן דייגו, לרשת בתי הספר "הייטק היי", וכולם, לאורך השנה, השתתפו בימי למידה שהעבירו דמויות מפתח מרשת "הייטק היי", שהגיעו לארץ, כדי לחלוק איתנו את הידע והמומחיות שלהם". נראה דורש נאה מקיים לסיכום חלק זה, אוסיף, כי העיקרון נאה דורש נאה מקיים, פועל גם ברמה הארגונית. כלומר, הארגון המלמד, במקרה זה: המכון לחינוך דמוקרטי,לומד בעצמו. כל העקרונות שהוצגו כאן באים לידי ביטוי גם בימי הלמידה של המכון, המתקיימים אחת לחודש, ושותפים להם כל מובילי השינוי בערי החינוך השונות ובפרויקטים הנוספים שמוביל המכון. I D E C 2 C i t y 1 7

18 ךוניח ריע ב תודחוימ תויסולכואל תורשכה הכשרות לאוכלוסיות מיוחדות ב עיר חינוך כאשר בונים תוכניות הכשרה המחזיקות את הלמידה ב"עיר החינוך" המתפתחת והצומחת, וכאשר מנסים לייצר שפה עירונית אחת, כדאי לשים לב ולתת מענה מיוחד לכמה אוכלוסיות יעד, הזקוקות לתהליך הכשרה ייחודי, הנותן, מענה לצורך האישי להם, אבל מחזיק במקביל גם את הראייה העירונית. הכשרות למורים חדשים בעיר התפתחותה של עיר חינוך היא ארוכה, תהליכית, ומתמשכת שנים רבות. דבר זה מעלה הכרח ליצור תוכניות הכשרה ייחודיות, המיועדות לאנשי צוות חדשים הנכנסים לעבודה בבתי הספר, ואשר אינם מורגלים ב"שפה החינוכית" החדשה, שהעיר כולה לומדת במשך שנים. במובן מסוים, תוכניות ההכשרה המיועדות למורים חדשים ב"עיר החינוך" המתפתחת תפקידן לערוך סוציאליזציה, ולאפשר השתלבות טובה יותר בתוך התהליך שכבר החל. ההכשרה העירונית לאנשי צוות חדשים בעיר תכלול, בעיקרה, שני אלמנטים: השתלמות המקדימה השתלבות בעבודה החינוכית הכוללת ימי ההשתלמות לפני תחילת שנת הלימודים, לשם הכרות בסיסית עם מושגי יסוד והתוודעות לעקרונות, מהויות והסדירויות הייחודיות שנוצרו במרחב החינוכי והעירוני. מומלץ כי ימי ההשתלמות הללו יהיו נקודת פתיחה להשתלמות שנתית דו שבועית מרכז פדגוגי עירוני התומך בהתפתחות עיר החינוך, כמו מרכז פסג ה לפיתוח סגלי הוראה. מטרת ההשתלמות: למידה, ליווי, שיתוף והעצמה. מעגל למידה של אנשי חינוך חדשים, המעלים דילמות מהשטח, תומכים זה בזה, רוכשים ידע, כלים ומפתחים בטחון בעבודתם בשנה הראשונה. השתלמות עירונית שכזו, העוסקת במהויות ובכלים הבסיסיים הרלוונטיים ל עיר החינוך. השתלמות מיועדת גם למורות ותיקות, שלא מרגישות שהן מחוברות ל שפה ול מהות, עיר החינוך וזקוקות ללמידה וליווי נוספים. הכשרה בית ספרית וליווי לאורך השנה הראשונה בתפקיד כל מורה חדשה תקבל ליווי מסודר מאשת צוות מנוסה, הדוברת את השפה העירונית. הליווי יכלול שיחות, תצפיות הדדיות ומשוב. בבתי ספר בהם יש יותר ממורה חדשה אחת, יתקיים מפגש שיתוף ולמידה של כולן יחד עם המלווה שלהן ארבע פעמים בשנה לפחות. חשוב לציין כי כל השותפים החדשים הנכנסים לתפקידים חדשים ב עיר החינוך המתפתחת, צריכים לעבור תהליך של הכשרה ולמידה דומה: מנהלי בתי ספר, יועצים חינוכיים, מדריכי תנועות נוער, בעלי תפקידים בעירייה וכו. עיר חינוך יכולה לקום או ליפול כשבעלי תפקידים חדשים נכנסים לעבודה. I D E C 2 C i t y 1 8

19 ךוניח ריע ב תודחוימ תויסולכואל תורשכה הכשרות למנהלים חשוב להתמקד במנהלי בתי הספר, ולראות בהם כוח מנהיגותי שיש להעצימו בתוך תהליך השינוי העירוני. ההכשרה המיועדת למנהלים, תבנה אותם כמובילים עירוניים ותיתן להם רוח גבית לחולל שינוי פנים בית ספרי, ה"מחזיק" או לפחות "מהדהד" את השפה העירונית החדשה. בנוסף, כדאי להכניס לתהליך ההכשרה מימד המרחיב את התפיסה הניהולית לתפיסה מנהיגותית, הרואה את העיר כולה כמרחב להובלה חינוכית. כך, למשל, נבנה תהליך ההכשרה בשנה הראשונה של "עיר חינוך חולון", שכלל את המרכיב הקבוצתי והליווי האישי, כמו גם כלל נסיעה של כל המנהלים למסע למידה בחו"ל. חשוב לציין כי תהליך ההכשרה כלל מימד של בחירה, ומנהל יכול היה לבחור האם להשתתף בתהליך ההכשרה או לא. ראוי כי ההכשרה תעשה חיבורים בין מנהלים ותיצור שיח עמיתים אמיתי, דיאלוגי, מכבד, שיתופי. שיח כזה בדרך כלל נדיר בין מנהלים, ויש לו ערך רב. כך ניתן לייצר, אט אט, תרבות דיאלוגית, המשפיעה ברמה הפנים בית ספרית כמו גם ברמה העירונית, ליצר שיתופי פעולה, ולנטרל תחרות, שאינה בריאה, בין בתי הספר. אם אנו רואים במנהלים ציר מרכזי להובלת שינוי, עירוני, עלינו לעודד, לתמוך ולתמרץ מנהלים ומנהלות, המוכנים לקחת על עצמם הובלה של תהליכי שינוי והעצמה של צוות ביה"ס. תהליך ההכשרה המלווה מהלך זה יכלול מפגשים של קבוצתי המנהלים, עם או בלי בעלי תפקידי מפתח עירוניים בכירים )מרוויחים רוח גבית לשיתופי פעולה, בנייה של אמון במערכת, במחיר של אינטימיות מסוימת בקבוצה(, ומפגשים אישים על מוביל השינוי החיצוני. I D E C 2 C i t y 1 9

20 ךוניח ריע ב תודחוימ תויסולכואל תורשכה "בין סאן דייגו לחולון בין HTH לתיכון": תהליך ליווי שינוי בהשראת HTH שלום רב, אנו שמחים על שבחרתם/ן להשתתף בתהליך שינוי פדגוגי בית ספרי בהשראת תיכון הייטק היי. חזרנו מביקור בסן דייגו לפני כשבוע וחצי, ואנחנו מרגישים ברי מזל על ההזדמנות לחשוב יחד וליישם אלמנטים מתוך הייטק היי, בחינוך העל יסודי בחולון, ולצאת למסע של למידה ועשייה חינוכית. מהלך השינוי יחל בתחילת ינואר, דרך מצוינת להתחיל בה את השנה האזרחית החדשה, ויכלול מפגשים אישיים של כל מנהל/ת עם מלווה שינוי, כמו גם מפגשים קבוצתיים. אנו מאמינים כי זו הדרך הנכונה ליצור מהלך משמעותי, אשר יאפשר לכל מנהל/ת להביא לידי ביטוי את ייחודיות ביה"ס, את החזון האישי והצוותי אשר יבטא במלואו את החיבור בין העשייה הנעשית בשטח ואת העקרונות והיישומים שראינו בסן דייגו. תהליך שינוי מהסוג הזה חייב להתקיים מתוך בחירה, שותפות ומרחב בטוח להתנסות וצמיחה. אנו מזהים כי בחולון מתקיימים התנאים הקיימים לשינוי שכזה בזכות הובלה עירונית הנרתמת כולה לדרך חדשה. המוטיבציה העירונית לתהליך למידה וליווי, מאפשר הזדמנות יוצאת דופן ליצירה חינוכית ופדגוגית חדשה. הכשרות ייחודיות לגיל הרך מלבד הכשרות המיועדות לצוותי הוראה המלמדים בבתי הספר, ראוי לחשוב על תוכנית הכשרה ייעודית לאנשי חינוך בגיל הרך, כדי לייצר מהלך "שלם" ב"עיר החינוך" הצומחת. מיכל גלבוע אטר, המנהלת הפדגוגית של המכון לחינוך דמוקרטי, בנתה תוכנית הכשרה כזו ב"עיר חינוך בת ים". מודל ההכשרה נבנה לאורך שנה, בשיתוף עם מפקחות הגיל הרך ממשרד החינוך. בתוכנית ההכשרה מתארת גלבוע אטר את מסגרות החשיבה והלמידה, אשר כללו שני פורומים: 1.1 ועדת היגוי עירונית ללמידת תחום החינוך האישי ויצירת תוכנית למערך עירוני לגיל הרך. 2.2 קבוצת למידה והשתלמות של גננות מובילות בעיר. נפגש בקרוב סני ורויטל, המכון לחינוך דמוקרטי י I D E C 2 C i t y 2 0

21 ךוניח ריע ב תודחוימ תויסולכואל תורשכה שני פורומים אלו פעלו במקביל ללמידת הערכים המובילים של ב"עיר חינוך בת ים", לבניית תמונת עתיד לחינוך בגיל הרך, וגזירת יישומים רלוונטיים לגני הילדים ברמה העירונית כמערכת כוללת וברמה הפרטנית של כל גן, בהנחיית ובליווי המכון לחינוך דמוקרטי. מתוך תהליך זה עוצבו עקרונות, דגשים ומאפייני החינוך האישי כפי שאמורים לבוא לידי ביטוי במסגרות החינוכיות בגיל הרך. תהליך ההכשרה שנבנה כלל: 1.1 הדרכת גננות במעגלים משתנים הכוללים מימד קבוצתי ואישי, כולל תצפיות ומשוב אישי. 2.2 תכני הדרכת הגננות יתייחסו לעולמות ידע ולתהליכים המתרחשים בגן בזיקה לתפיסה החינוכית בעיר. 3.3 הדרכת סייעות, קבוצתית ואישית: הסייעות מהוות חלק משמעותי ביישום תפיסות העולם החינוכיות המובאות לגן לאור זאת נבנתה השתלמות שנתית לסייעות בו יעברו תהליך למידה הכרות חוויה ורכישת כלים יישומיים לתפקידן כשותפות בתהליך. 4.4 גננות משלימות: יש לקיים השתלמות לגננות המשלימות להכרות עם התחום השפה החינוכית העירונית. התוכנית שנכתבה מפרטת מהי התמיכה העירונית הנחוצה ליישום תוכנית ההכשרה הזו: הובלת התהליך ויישומו על ידי מחלקת הגיל הרך בעיר ומשרד החינוך. הקצאת משאבים: להדרכת סייעות, לגננת נוספת ליום עד יומיים בשבוע בגני הפיילוט, הקצאת משאבים ליום הדרכה לחינוך האישי בגני הילדים. שיתוף מעמיק בתהליכי הכשרת הסייעות ורתימתן לתהליך. שיתוף פעולה בארגון סביבה חינוכית פיזית, בגני הילדים המשתתפים בפיילוט. חונכות אישית על ידי סטודנטים. יצירת חיבור למוסדות ולאירועי התרבות והפנאי של העיר - הקצאת אחוז מסוים של השתתפות בחינם לילדים הזקוקים לכך. I D E C 2 C i t y 2 1

22 ךוניח ריע ב תודחוימ תויסולכואל תורשכה הכשרות פרחי הוראה על מנת לשמור על למידה והכשרה קוהרנטית לאורף הרצף הלימודי כולו, נציע כי באוניברסיטאות ובמכללות ב"עיר החינוך", יוצע מסלול הכשרה ייחודי לפרחי הוראה, אשר ישתלבו בעתיד בעשייה החינוכית העירונית. המודל הרלוונטי כאן דומה למודל ההכשרה של "החממה ליזמות חינוכית חברתית", אשר שבמרכזה: הכשרת מחנכים ברוח החינוך הדמוקרטי. נעמה גולדברג, מנהלת "החממה" של מכון לחינוך דמוקרטי במכללת סמינר הקיבוצים, מתארת את תהליך הלמידה בהכשרה: "מדובר במסלול לימודים אשר מזמן לסטודנט חוויית לימודים, כחלק מקהילה לומדים, השואפת להיות קהילה דמוקרטית בה הוא יכול להשפיע ולעצב ולהביא את ייחודיותו לידי ביטוי. תהליך "החממה" נמצא בליבו של תהליך הלימודים. מטרת תהליך החממה : להביא לפיתוח איש חינוך, בעל מודעות עצמית וזהות חינוכית מתפתחת הפועל כמחולל שינוי בתוך העולם החינוכי". תהליך ההכשרה הקבוצתי ב"חממה", הינו תהליך תלת שנתי המגלם בתוכו עקרונות של החינוך הדמוקרטי הן במישור הידע והן במישור החוויה: דיאלוג עם הזולת ועם הסביבה, יכולות אמפתיה ופיתוח אינטליגנציה רגשית. השתתפות פעילה בקבוצה מעצימה ולימוד של תהליכים קבוצתיים. שנה ג': בשנה זו, האחרונה במניין שנות החממה, יתמודד הסטודנט ויתנסה בחוויה יוצרת משמעותית במרחב החינוכי. בהתכתב עם שלבי ההכשרה הקודמים אותם חווה הסטודנט, בהם הגדיר את זהותו האישית והמקצועית, יבחן הסטודנט במבט בקורתי את עתידו המקצועי ותפישות העולם הדמוקרטיות. מתוך בחינה ביקורתית זו, ישאף הסטודנט ליישום ועשייה במרחבי החינוך והחברה. ניתן להניח כי הכשרת פרחי הוראה מסוג זה, תצליח להשלים את רצף הלמידה וה"שפה האחת", הרלוונטיים לתהליכי השינוי ב"עיר החינוך", בכל מעגלי הגיל: מגן ועד אקדמיה. מודעות עצמית בבחינת 'דע את עצמך' הכרה ופיתוח ייחודיות הלומד. בחינה ביקורתית של המציאות ומעורבות בחברה. למידה מתוך התנסות ופעולה. עקרונות אלו מתקיימים לאורך כל שלוש השנים, גם בתהליך הכשרה אישי, הנקרא: "חונכות". תהליכי "החונכות" מתקיימים כחלק משלים לתהליך הקבוצתי המתקיים בחממה. הנחת המוצא העומדת ביסוד קיום מפגשי "חונכות" במסגרת זו היא שסטודנט אשר עובר תהליך של חונכות ידע להעביר תהליכי "חונכות" אצל תלמידיו. בקיום מפגשי "החונכות" מהווה החונך מודלינג עבור הסטודנט. תהליך ההכשרה התלת שנתי כולל: בשנה א': הסטודנט יבין שה"עצמי" שלו על כל תפיסותיו, כישוריו, אמונותיו ואופני פעולתו הינו כלי עבודתו המרכזי שלו כמחנך. כל זאת כדי להכין עצמו לפיתוח הזהות המקצועית כמחנך. שנה ב' בהכשרה מוגדרת סביב השאלה: מי אני כאיש חינוך? וסביב הפערים שיוצר המפגש בין תפיסה עצמית זו, לשדה החינוכי המעשי בשטח ובמציאות הישראלית. סדנת של פרחי הוראה, במרכז עתיד פסג"הבבאר שבע I D E C 2 C i t y 2 2

23 ךוניח ריע ב תודחוימ תויסולכואל תורשכה הכשרות להורים ב עיר חינוך מעיין כפיר, מנהלת פדגוגית של תוכניות עירוניות במכון לחינוך דמוקרטי, כותבת ומתארת תוכנית הכשרה שנבנתה, כדי ליצור שותפות הורים ב"עיר חינוך הוד השרון": "שותפות הורים במערכת חינוך רומזת על תפקידם של ההורים כגורם תומך, גורם המעניק סיוע לתהליכי הלמידה ונותן גיבוי להנהלה ולצוות המורים בפעולותיהם. שותפות עשויה לבוא לידי ביטוי בכך שהורים נוטלים חלק של ממש בתהליכי קבלת החלטות, בעיצוב מדיניות החינוך בבית- הספר או בשליטה על התקציב. תפיסה זו מצדדת במעורבותם של הורים ומייחסת חשיבות רבה להשתתפותם. ביסודה מונחת ההנחה כי ההורים נושאים באחריות לחינוך ילדיהם. בתוך תהליך השינוי המשמעותי בהוד השרון, התייחסנו לקהילת ההורים כשותפים חשובים ופעילים במסע הזה, ובנינו תוכנית הכשרה עירונית בשם: "קהל" קהילת הורים לומדת. ההורים הוזמנו לסדנאות אשר במרכזן הבניית התפקיד ההורי, בחינה והעמקת הדיאלוג הורה ילד, היכרות עם תפיסות חינוכיות שונות ומציאת עצמם בהם, הבאת דילמות ושיתוף. הסדנאות התנהלו באווירה מקבלת ונעימה, ובה נחשפו ההורים לתפיסת החינוך האישי. באמצעות שיתוף ולמידה חווייתית המאפשרים העמקה בשאלות המלוות את היום יום המשפחתי, הבאת התלבטויות וקונפליקטים שהם נתקלים בהם במשימת ההורות. ההכשרה כוללת סדנאות למידה עם ההורים, על מנת ליצור שותפות, למידה של השפה העירונית, ובניית תרבות של דיאלוג ושיתופי פעולה. הנושאים הנדונים בסדנאות: מהם התנאים ליצירת דיאלוג הורה ילד? מהי סמכות דיאלוגית? איך נביא לידי ביטוי אזורי צמיחה וחוזק אישיים ומשפחתיים? כיצד יכול כל הורה, תושב העיר, להביא לידי ביטוי את זהותו הייחודית בעיר? בנוסף ובמקביל, מוצעת הכשרה וליווי של קבוצות הנהגת הורים בית ספרית, יחד עם צוות הניהול. הטרה: ליצור קהילה, שאינה מנוכרת לבית הספר, תרבות של דיאלוג וקשר המבוסס על אמון. הלמידה תכלול: ביסוס נורמות ותרבות שיח, בירור התפיסות ולמידה משותפת, העלאה משותפת של הקונפליקטים והבעיות ומציאת דרכים להתמודדות ופתרונות, בניית מודל דיאלוגי לתקשורת ושיתוף פעולה בין ההורים לצוות החינוכי, בניית קשר של מעורבות הורים בעשייה החינוכית. הכשרות הורים נוספות ב"עיר החינוך" כוללות למידה בקבוצות הורים הומוגניות, ומתייחסות לתפקיד ההורי במציאות החיים המשתנה בכלל, ובעיר החינוך בפרט. קבוצות לדוגמא: קבוצות ברוח החינוך האישי להורים גרושים, קבוצת העצמה נשית, קבוצה להורים לילדים בגיל ההתבגרות, קבוצות של הגיל השלישי )סבתאות בעידן המודרני(, והורים לילדים בגיל הרך. I D E C 2 C i t y 2 3

24 ךוניח ריע ב הרשכה יכילהת תיינבב תוצופנ תויועט יתש :בל ומיש שימו לב: שתי טעויות נפוצות בבניית תהליכי הכשרה ב עיר חינוך מדלגים על שלבים זה עלול להתרחש במספר צורות. למשל, כשממהרים לבנות חדש, לפני שמתעסקים ב ישן. כמובילי שינוי עירוניים עלינו ליצור ערעור אמיתי על תפיסות קודמות, ורק כך נוכל לאפשר וליצור מרחב שהלמידה החדשה יכולה להתרחש בו. אסור לדלג על השלב הזה, אחרת אנחנו יוצרים למידה טכנית, שעשויה להתפרק ברגע מבחן. אפשרות נוספת, כאשר מדלגים על שלב הלמידה של ראש העיר או בכירים אחרים, זו עלולה להיות טעות קשה. אם אין להליך למידה מסודר וצמוד עם אנשי מפתח בכירים בעיר, מאוד קשה ליצר שפה עירונית אחת, וגרוע מזה, התוכנית העירונית כולה עלולה להתפרק. בעיר חינוך אשר בה לא הייתה למידה וליווי של ראש עיר, אלא רק עם מנהלת אגף החינוך, ברגע שהיא יצאה מהתפקיד, ראש העיר החליף אותה בראש אגף חינוך חדש אשר לא היה ידידותי לעשייה העירונית במערכת החינוך, והתוכנית כולה לא שרדה את המהפך התפקידי. מרוב עצים לא רואים את היער בדרך כלל מאוד קשה לייצר אחידות רעיונית או שפתית ב עיר חינוך. יותר מזה, תוכניות נוספות, עירוניות וארציות נכנסות פנימה, לתוך תוכניות ההכשרה, ועלולות לבלבל ולייצר מהלך הכשרה לא קוהרנטי. חייבים לנסות ולהימנע מריבות תוכניות, או לפחות להבין כי יש ליצר תוכנית הכשרת גג, עם שפה קוהרנטית אחת, וכל תהליך למידה אחר חייב לאמץ אותה ולהשתנות תחתיה. כך, למשל, תוכנית ההכלה של משרד החינוך, השתלבה בתוכנית ההכשרה העירונית של עיר חינוך הוד השרון תוך אימוץ אדפטציות נחוצות, כדי לייצר רלוונטיות מקסימאלית ותמיכה בתהליכים העירוניים המתרחשים כבר, בתוכניות ההכשרה בעיר. I D E C 2 C i t y 2 4

25 ךוניח ריע ב הרשכה תוינכות תיינבב תוצופנ תומלידו תולאש :םויס תארקל לקראת סיום: שאלות ודילמות נפוצות בבניית תוכניות הכשרה ב עיר חינוך שיתוף פעולה בין ערי חינוך? האם תוכנית ההכשרה העירונית מכילה שונות וייחודיות של האינדיבידואלים המשתתפים בה? האם תוכנית ההכשרה העירונית מצליחה להחזיק את יצירת ה"שפה" המשותפת במקביל להתפתחות האישית של כל אדם בתהליך? האם יש מספיק איזונים ובלמים כדי לאזן בין הצרכים העירוניים ואלו של הפרט? צרכים אישיים מול צרכים עירוניים? עד כמה עלינו להתעקש על הכשרה של "מתנגדים" בהנהגה העירונית? האם ניתן לוותר על ראש אגף בעירייה? על מנהל בית ספר שאינו מעוניין בשותפות החדשה? היכן להשקיע משאבי לימוד, ליווי והכשרה: במקומות בהם הולך טוב ומצליח, או באלו שלא? כמה הכשרות או תהליכי למידה אישים וקבוצתיים מוביל השינוי יכול "להחזיק" ועדיין ללמד בצורה איכותית? כמה אנשים )מורים, מנהלים, ראשי אגפים וכו'( מוביל שינוי יכול וצריך לוות אישית? יכולת ההשתנות של מוביל השינוי? עומק ורוחב היריעה? האם צריך מאסה של הכשרות ארוכות ואינטנסיביות כדי להוביל שינוי עירוני? האם וכיצד ניתן לייצר מוטיבציות לשיתופי פעולה בין "ערי חינוך"? מתי נכון וכדאי לצמצם את תהליכי הליווי וההכשרה החיצוניים, ולאפשר לעיר "להחזיק" את הלמידה שלה בעצמה? איך נדע שהדרך לא תאבד? מיקוד: איזורי חוזק או איזורים חלשים חוסר תלות? אחידות מול שונות וייחודיות? I D E C 2 C i t y 2 5

26 םירומ העבראב השעמ :םויסל לסיום: מעשה בארבעה מורים במאמר הזה הצגנו עקרונות והדגמנו מודלים שונים ומגוונים להכשרות ב"עיר חינוך". כל המודלים המוצגים רלוונטיים ל"עיר החינוך" הספציפית בה הם מתקיימים. כל הידע הקיים במאמר הזה מתבסס על הזדמנויות שנוצרו בשטח, שהיו כמו,foot in the door ואפשרו מגוון מעניין של יצירות עירוניות חדשניות. מומלץ לנסות ולגלות מה הרווחים ומה ההפסדים בכל מודל של תוכנית הכשרה הנבנית ב"עיר חינוך", ובעיקר "להחזיק" מחשבה פתוחה לאפשרויות וליצירה חדשה של למידה, מחוברת לשטח ולחזון עירוני. ואם במודלים עסקינן, נקנח באחד אחרון. יעל שוורצברג, מציגה את מודל "ארבעת המורים", המתאר את העשייה דרך יחסי אדם עם העולם הפיסי והאנושי הסובב אותו. על פי מודל זה, ניתן לראות את "עיר החינוך" כלוקחת אחריות, ומאפשרת למידה עם ארבעה ארכיטיפים של מורים: המורה הראשון - המבוגר המשמעותי, המורה, ההורה, המלווה, המדריך, המנהיג. המורה השני - קבוצת העמיתים, השווים, הקהילה. המורה הרביעי - האדם עצמו. הנמצא בהתבוננות רפלקטיבית רגשית וקוגניטיבית. "עיר חינוך" המיישמת ערכים דמוקרטיים, מרחיבה את ההזדמנויות ללמידה, והופכת את המרחב העירוני למרחב למידה המתרחשת כל הזמן, ובכל מקום. זהו המנוע לחדשנות העירונית המביא איתו, גם צמיחה חברתית והתפתחות כלכלית. תהליכי הכשרה הרלוונטיים ב"עיר חינוך", הם מקום בו הקהילה כולה, הכוללת מנהיגים ותושבים, רואה את ערך המימוש העצמי של האדם בקהילה, כערך משמעותי וחשוב, ואותו הם בוחרים לקדם בכל צורות החיים והלמידה בקהילה. "עיר חינוך" מתנהלת דרך שותפות חיים ואחריות הדדית בין התושבים. זו שותפות שמחוברת גם תהליכי הכשרה אשר יוצרים משמעות, ומאפשרים לכל אדם להתקיים בתהליך של למידה וצמיחה מתמידים תוך זיהויי הייחודיות שלו ומימוש הייעוד שלו. נסיים בציטוט של חיימי לרנר, אדריכל סביבתי ומתכנן ערים, שאמר: "תהליך שינוי בעיר זה כמו אקופונקטורה, צריך לדעת על מה ללחוץ כדי שיעשה את הגלים הכי גדולים". זו המחשבה איתה כדאי לצאת לדרך, כשמתכננים הכשרות ב"עיר חינוך". המורה הראשון המבוגר המשמעותי המורה השני קבוצת השווים המורה הרביעי האדם עצמו המורה השלישי הישוב עצמו המורה השלישי - הישוב עצמו ומרחביו הפיזיים, כמרחבי למידה. I D E C 2 C i t y 2 6

27 םוקמ יארמו םירושיק תודות ה מאמר נכתב לאחר ראיונות עומק עם מובילי שינוי ומנהלים פדגוגיים, מטעם המכון לחינוך דמוקרטי. תודה ליעל שוורצברג, איל רם, מיכל גלבוע אטר, מרב ברקת, מעין כפיר, נעמה גולדברג, טלי אשר ושני מרצקבסקי, שתרמו משמעותית בהבנת ותיעוד תהליכי ההכשרה העירוניים המתוארים במאמר. "אקופונקטורה עירונית"/ יעל ארבל /acupuncture על שיטת "המרחב הפתוח" באתר או"ח, של משרד החינוך. UNITS/Open קישורים ומראי מקום מאמר על "עיר חינוך חולון" / מרב ברקת ואיתי אלטר מאמר על "עיר חינוך הוד השרון"/ רויטל יהלום hod_hasharon.pdf מאמר מקיף על "עיר חינוך בת ים"/ רויטל יהלום על ה"חממה ליזמות חינוכית חברתית" באתר המכון לחינוך דמוקרטי. /personal-education-model על ספרו של גד יאיר "מחוויות מפתח לנקודות מפנה". product?c0=41886 מאמר על למידה מבוססת פרויקטים / PBL נועה בשן על תכנון והקמת "עיר חינוך"/ גלעד בצ'וק /learning /and-action-building-education-city "מהי עיר חינוך? על שלושה )ארבעה( מורים" / יעל שוורצברג ורון דביר /education-city I D E C 2 C i t y 2 7

28